· כושר עומס מדורג: זהו המשקל המרבי שהיצרן מציין שהמעלית יכולה לשאת בבטחה. זהו נתון קריטי שעל המפעילים תמיד לכבד ולעולם לא לחרוג ממנו. כושר עומס זה נקבע באמצעות חישובים הנדסיים מקיפים ומאומת באמצעות בדיקות.
· מקדם בטיחות: מעליות רכב מתוכננות עם מקדם בטיחות משמעותי, כלומר חוזק השבירה האולטימטיבי שלהן גדול פי כמה מכושר העומס המדורג שלהן. זה מספק מרווח בטיחות חיוני מפני נסיבות בלתי צפויות, שינויים בחומרים ובלאי.
· חומרים באיכות גבוהה: שימוש בפלדה בדרגות ספציפיות ובחומרים אחרים בעלי חוזק, עמידות בפני עייפות ועמידות ידועים.
ייצור מדויק : תהליכי חיתוך, עיצוב וריתוך מדויקים על מנת להבטיח התאמה מדויקת של הרכיבים וחלוקת הלחץ ביעילות.
· תכנון עמיד: עקרונות הנדסיים המתחשבים בריכוז מאמצים, עייפות ומצבי כשל פוטנציאליים.
· נוהל:
· המעלית בדרך כלל עמוסה במשקל השווה ל -1.5 פעמים (150%) מכושר העומס המדורג שלה . לדוגמה, מעלית המדורגת ל-10,000 פאונד (4,575 ק"ג) תישא בעומס סטטי של 15,000 פאונד (6,250 ק"ג).
· העומס ממוקם כך שידמה את התנאים הלא נוחים ביותר (למשל, מרוכז בצד אחד או בטווח המרבי של הזרועות).
· המעלית מורמת לגובה מלא ומוחזקת שם למשך פרק זמן מוגדר, לרוב מספר דקות.
· מטרה:
· לאמת את שלמותם המבנית של כל הרכיבים הנושאים עומס (עמודים, זרועות, מסילות, כבלים, שרשראות).
· כדי להבטיח שכל מנעולי הבטיחות והתקני האחיזה יוכלו להינעל ולקיים עומס יתר בצורה אמינה ללא החלקה או נזק.
· כדי לזהות כל עיוות קבוע או כניעה של חומרים תחת לחץ קיצוני.
· תוצאה מרכזית: מעלית חייבת לעבור בדיקות עומס סטטיות ללא כל נזק נראה לעין, סטייה בלתי הולמת או כשל במנגנוני הבטיחות שלה.
· נוהל:
· המעלית נטענת בדרך כלל במשקל השווה ל -1.25 פעמים (125%) מכושר העומס המדורג שלה . לדוגמה, מעלית במשקל 10,000 פאונד תיבדק עם עומס דינמי של 12,500 פאונד.
· הבדיקה כוללת העלאה והורדה של עומס יתר זה דרך טווח התנועה המלא עבור מספר מוגדר של מחזורים, לעתים קרובות מאות או אפילו אלפים.
· זה כולל בדיקת הפעלה וניתוק של נעילות בטיחות, תפקוד תקין של מערכות הידראוליות וחלקות הפעולה.
· מטרה:
· לאשר את אמינות ועמידות מנגנון ההרמה (צילינדרים הידראוליים, מנועים, משאבות, כבלים, שרשראות, מערכות סנכרון).
· כדי לוודא את הפעולה החלקה והמבוקרת של המעלית תחת עומס.
· להבטיח את תפקודם התקין של מנעולי בטיחות והתקני מניעת נפילה במהלך עלייה וירידה.
· לזהות סימנים של בלאי מוגזם, רעידות או עייפות שעלולים להוביל לכשל לאורך זמן.
· תוצאה מרכזית: מעלית חייבת לעבור בדיקת עומס דינמית ללא כל פגיעה תפקודית, כשל רכיב או תקלה במנגנון הבטיחות.
· בדיקת עייפות: סימולציה של שנים של שימוש על ידי חשיפת רכיבים למחזורי מאמץ חוזרים, לעתים קרובות בקיבולת המדורגת או קרובה לה, כדי לחזות את תוחלת החיים ולזהות נקודות פוטנציאליות של כשל עייפות.
· בדיקת רכיבים: רכיבים בודדים כמו שרשראות הרמה, כבלים וצילינדרים הידראוליים עשויים לעבור בדיקות הרסניות ובדיקות לא הרסניות נפרדות כדי לאמת את חוזקם ואיכותם.
· בדיקת יציבות: מעליות נבדקות ליציבותן כשהן עמוסות, במיוחד בתרחישים הכוללים עומסים מחוץ למרכז (בתוך פרמטרי התכנון) כדי להבטיח שהן לא נוטות או הופכות ליציבות.
· אימות עיגון: שיטת עיגון המעלית לרצפה ועוצמתה נבדקים בקפדנות, שכן עיגון נכון הוא בסיסי ליציבותה הכוללת של המעלית.
· בדיקת לחץ במערכת הידראולית/פנאומטית: אימות שקווי נוזלים, צילינדרים ואטמים יכולים לעמוד בלחצי פעולה מקסימליים ללא דליפות או פיצוצים.
· בלאי: עם הזמן, רכיבים עלולים להתבלות או להתבלות. בדיקות תקופתיות נחוצות כדי לזהות בעיות אלו לפני שהן פוגעות בשלמות המבנית.
· גורמים סביבתיים: חשיפה לכימיקלים, לחות או טמפרטורות קיצוניות עלולה להשפיע על תכונות החומר.
· תחזוקה מונעת: הקפדה על לוח זמנים קפדני לתחזוקה מונעת, הכולל שימון, בדיקות מתיחות כבלים והחלפות נוזלים, מסייעת לשמור על שלמותה המבנית והתפעולית של המעלית.